רב סרן אריה שלמה צירינג ז"ל

בן בכור לדבי ולמארק, אח לאלי, יונתן וטל.

נולד בירושלים בי"א בתשרי תשנ"ז (24.9.1996) וגדל ברעננה. למד בבית הספר "אריאל" ובתיכון ע"ש רועי קליין.

אריה היה ילד שמח, מלא צחוק, עם חיוך רחב וכובש. ספורטאי ואתלט מצטיין ששיחק בייסבול, כדורגל וכדורסל אך כבר בגיל צעיר בחר להתרכז בכדורסל.

כישורי ההנהגה הטבעיים של אריה ניכרו כבר מגיל צעיר. אחיו יונתן ספד: "כל ילדי השכונה אהבו אותך. היית דמות אהובה על כולם. בבית כנסת ארגנת משחקי הדגל ושוטרים וגנבים. בשבתות אחר הצהריים לקחת אותי ואת החברים שלי לפארק לשחק בייסבול. היית מארגן את הקבוצות, וזורק לכולם לחבוט. כל הילדים בשכונה העריצו אותך ואני ביניהם".

לאריה הייתה שמחת חיים רבה, שסחפה את כל הסובבים אותו. הוא היה ילד שובב, "שטותניק". המוזיקה והריקוד היו חלק בלתי נפרד מנפשו. במוצאי שבת היה מפעיל את הרמקול במטבח, משמיע בקול רם את שירי חנן בן ארי או את השיר "רבי נחמן", והמשפחה כולה הייתה רוקדת יחד תוך כדי סידור המטבח. "כשרקדת, הורדת את כל המסכות", תיאר אחיו, יונתן.

בשנת 2016 התגייס לשייטת 13 ולאחר כחצי שנה עבר ליחידת עוקץ, שם שירת כלוחם בפלגת תקיפה בצוות פילוס.

רון, מפקד הצוות סיפר: "אריה עזב את שייטת 13, לא כי נכשל או נשבר, אלא כי בחר ללכת בדרך אחרת. כבר מהרגע הראשון שהוא הופיע, הרגשתי שמדובר במישהו מיוחד. הוא נכנס לצוות בטבעיות, בלי רעש, ועם נוכחות שקטה ובטוחה שהשאירה רושם עמוק. אריה היה צנוע באמת. הייתה לו נוכחות של ביטחון, של שקט פנימי. גם כשהצטיין, הוא עשה את זה בלי לבקש מחיאות כפיים. פשוט נתן את כל כולו, בלי הצגה. הוא לא הרים קול, לא חיפש במה, אבל כששוחחת אתו הרגשת שיש מולך אדם עמוק, חכם ורגיש. מישהו שאתה רוצה שילך איתך".

לאחר המסלול יצא לקורס מדריכים, המשיך לשירות קבע ובהמשך לקורס קצינים. בתפקידיו בלט כמפקד צנוע ואנושי, שהשפיע על סביבתו בעומק ובדוגמה אישית.

לאחר שסיים את קורס הקצינים חזר ליחידה כקצין. אריה התחיל כמפק"ץ ואז פיקד על פלגת ההכשרות ולאחר מכן על צוות לוחמים מבצעי.

תפקיד המפק"ץ היה הכי משמעותי עבורו והתפקיד שבו הוא הרגיש שהוא השפיע הכי הרבה. חברו מהיחידה אמר עליו: "אריה היה מפקד בחסד עליון, לא שכח מאיפה הגיע והתחיל, כל משימה שהוריד לפקודיו עשה בעצמו, היווה עבור רבים דמות להערכה ולהערצה. אריה היה נלחם על עקרונותיו על האנשים שמעריך ואוהב, על ארץ ישראל הקדושה ולא בכדי להראות צלקות מלחמה בכדי להשיג את המטרה. וזהו האריה הצנוע האלגנטי הבלתי מנוצח".

בפברואר 2022 יצא לקורס מ"פ,  ובסיומו מונה לתפקיד מפקד פלוגת המסלול ביחידת "עוקץ". בתפקיד אריה עשה דבר שלא היה רגיל למ״פ, כשהוא פתח קבוצת ווטסאפ עם למעלה ממאתיים הורים. סיום המסלול היה במרץ 2023.  תפקידו הבא של אריה היה מפקד פלגת תקיפה.

אריה האמין שחוסן נפשי ותחושת מסוגלות הם הכרחיים להכשרת לוחמים מעולים, ולכן זימן לחייליו אתגרים, אך גם דרש מעצמו אנושיות, ופקודיו, בין שהיו לוחמים או חיילים בתפקידים אחרים זכו ממנו לרגישות ולתמיכה, העריכו אותו וסמכו עליו, והוא נגע בהם וברבים אחרים ששירתו לצידו.  

באותו סוף שבוע של השבת השחורה שהה אריה בבית הוריו. בערב שבת, הוא ערב חג שמחת תורה, בילה בריקוד ובשירה עם משפחתו בבית הכנסת, נהנה ושמח. פתאום, מתוך ריקוד הסוחף, נשמע קול רועם: "עבדו את ה' בשמחה", ושם היה אריה, עטוף בטלית שכיסתה את ראשו. הילדים חזרו על המילים, וכולם פרצו בריקוד, ילדים, הורים, סבים וסבתות.

בשבת בבוקר התכוון אריה לצאת לבית הכנסת, אך בשיחת טלפון עודכן על המתרחש בדרום. מיד לבש מדים ונסע דרומה לגזרת החטיבה הצפונית של אוגדת עזה, מצא את דרכו למוצב "יפתח" הסמוך לקיבוץ זיקים. מוקדם יותר התקיפו מחבלים את הבסיס, ובהגיעו לזירה הצטרף אריה עם כוח מיחידתו, כוח מגלן וכוח מגדוד "צפע" של חטיבת הצנחנים ולחם בגבורה עד שנפגע מאש מחבלים.

סרן אריה צירינג נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברעננה. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.

ספדה אימו: "הייתה לנו זכות שהיה לנו בן כמוך ... אני תוהה אם היה לך מושג מה אנשים חשבו עליך. כל כך הרבה אהבה והערצה ... בהשבעה של יונתן ניגשת אליי וחיבקת אותי, עטפת אותי בזרועותיך, ואני חושבת שאנחנו נחוש את הזרועות החזקות האלה סביבנו, ונמשיך איתך, אחריך, קורא 'אחריי!'"

ספדה אלי אחותו: "בלתי נתפס שאתה לא פה איתנו. אתה כל כך גדול וחזק, אני לא מבינה איך פיזית אתה לא פה. אתה כל כך חסר, אני מתגעגעת אפילו רק לנוכחות שלך בחדר ... הייתה לך חזות מפוספסת, עם פָסון כזה, כי בכל זאת מ"פ, אבל יחד עם זאת היית פשוט ילד. ילד שובב, לפעמים מעט מעצבן, ילד שאוהב לרקוד ... איזו זכות הייתה לי להיות אחות של אריה צירינג, אדם כל כך אהוב ומוערך על כל הסובבים אותו".

‍