רס״ל גיא בן הרוש ז״ל

גיא בנם של גלית ויצחק, אח לעומר ולעדי.
נולד ב־1 באוגוסט 2001 בפרדס חנה־כרכור, וגדל שם כל חייו. למד בתיכון "מבואות עירון" שבקיבוץ עין שמר, במגמת רובוטיקה, וסיים את לימודיו בהצטיינות.
הוא היה נער טוב לב, יפה תואר ויפה נפש, מלא שמחת חיים ואהוב מאוד על כולם.
היה בו שילוב מיוחד של רוך וכוח - מנהיג מלידה, מצטיין בכל דבר שעשה, ועם יכולת לראות את התמונה הגדולה באמת.

גיא אהב לעזור לאחרים ותמיד היה הראשון להתנדב. הספורט היה חלק חשוב מחייו - הוא אהד את קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב, שיחק כדורסל וכדורגל, גלש על גלים ורץ בשעות הפנאי.

לאחר שסיים את לימודיו, גיא בחר להתנדב לשנת שירות בפנימיית "אורנים", מסגרת חינוכית לנערים עם צרכים מיוחדים. השנה הזו הייתה עבורו משמעותית במיוחד - הוא הרגיש שזו זכות אמיתית לתרום מעצמו, לעזור לאחרים ולהיות חלק ממשהו גדול ממנו. במהלך השנה בפנימייה, השפיע מאוד על הנערים שליווה, ובמקביל גם צמח ולמד המון בעצמו. הוא רכש מיומנויות של הקשבה, רגישות ומנהיגות - תכונות שבלטו בו גם בהמשך דרכו הצבאית.

חברו סיפר עליו שהיה אהוב על כולם - על החניכים וגם על הצוות. תמיד היה הראשון לעזור, עם חיוך ענק ונוכחות רגועה ומרגיעה. אחד החניכים כתב עליו: "גיא היה בן אדם עם הלב הכי גדול שהכרתי. הוא התחבר לכולם, ולא שפט אף אחד. אני הייתי ילד קצת שונה, ולגיא זה בכלל לא הפריע – להפך, הוא קיבל אותי כמו שאני. הוא אפילו הציל לי את החיים יותר מפעם אחת. הוא אף פעם לא ויתר עליי, לא משנה כמה הייתי קשה. לצערי, כבר לא אוכל להודות לו."

ב-2020 התגייס לצה"ל והתקבל כלוחם ליחידת "עוקץ". גם בשירותו הצבאי, כמו במסגרות הקודמות שאליהן השתייך, לצד היותו מוביל ומצטיין הוא הקפיד לסייע לכל אדם הנזקק לעזרה, ובעיקר לחלשים, וברגישותו וערכיו היווה השראה לכל סובביו.

במהלך המלחמה, גיא, כמפקד בפלגת תקיפה ביחידת עוקץ, חטיבת המרום, לחם במשך חודשים ארוכים ברצועת עזה והשתתף בפעולות מבצעיות רבות. בהמשך, לחם בגזרה הצפונית, בלבנון, יחד עם יחידת צנחנים.

בשמחת תורה תשפ"ה, שנה לאחר שפרצה המלחמה, הוא עמד בראש כוח צנחנים במשימה לטיהור הכפר אל-עדייסה בדרום לבנון, הצופה אל היישוב משגב עם. במהלך הפעילות המבצעית הוא נפגע מירי RPG ונהרג במקום.
רב-סמל גיא בן הרוש נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ה (24.10.2024). בן עשרים ושלוש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

ספד לו אביו: "היית אדם טוב לב וצנוע, שמוכן להקריב מעצמו ואת עצמו עבור האחר... ילד יקר שלנו, על אף חייך הקצרים, קצרים מדי, השארת אחריך מורשת מרשימה שאחרים לא משאירים אחריהם גם אחרי חיים שלמים. לימדת את כולנו מהי חברות, רעות, התנדבות למען הזולת, רדיפת צדק ואמת וניצול אופטימלי של מה שיש לחיים להציע... גיא, אתה אומנם נפקד בגופך, אבל לא ברוחך האיתנה, הבוטחת, טובת הלב והמחייכת בכל רגע נתון... גיא שלי, שלנו, תודה לך ילד אהוב על עשרים ושלוש שנים של אושר, שמחת חיים ואור שהכנסת לחיינו... תודה על הזכות לחיות במחיצתך, ללמוד ממך, ללמד אותך, לאהוב אותך ולהעריץ אותך על מי שאתה ועל האדם המיוחד שגדלת להיות... נוח על משכבך בשלום ילד אהוב שלנו".