

קיריל גולנשין, בנם היחיד של דיאנה ומיכאל, נולד בשנת 1985 בעיר חמלניצקי שבאוקראינה, ועלה לישראל עם משפחתו כשהיה בן שש.
הוא גדל בירושלים ולמד בבית הספר הניסויי בעיר, שם התבלט כתלמיד מצטיין, סקרן וערכי.
הוא הצטיין בלימודיו, במיוחד באנגלית ובקולנוע, ביים סרטים ושיחק בהם, ונודע בכישרונו ובשפתו העשירה.
מוריו תיארו אותו כ”ילד טוב ירושלים” , חכם, רגיש, חבר אמיתי ואדם שמקרין טוב לב, אשר בכל מעשיו ביקש להשפיע לטובה על סביבתו.
קיריל היה נער בעל תחומי עניין מגוונים: הוא התעמק בפילוסופיה, פסיכולוגיה ופוליטיקה, לצד אהבתו הגדולה לספורט.
הוא התאמן בקראטה וזכה במדליות רבות, בנוסף היה רץ ושחיין מצטיין ואף רקד ריקודים סלוניים.
בנוסף היה אוהב מוזיקה מושבע ממוזיקת רוק ועד קלאסית, וניגן בגיטרה.
כבר מגיל צעיר התאפיין במשמעת עצמית, דבקות במטרה וחיפוש מתמיד אחר משמעות.
במקביל לאהבתו לעולם התרבות והידע, הלך והתגבש בו הרצון לתרום לחברה ולמדינה.
הוא האמין כי אחריות, שליחות ונתינה הם יסודות החיים, ובמילותיו – “אם לא אני, אז מי?”
לאחר שסיים את לימודיו, התקבל קיריל למכינת “מיצר” ברמת הגולן , שם צמח עוד יותר כאדם וכאיש ערכים. במכינה התבלט במסירותו, באהבת הארץ, ברצון ללמוד ובהקשבה לזולת.
הוא התנדב לעזור לכולם, תמך בחבריו והיה עמוד תווך עבורם.
מדריכיו וחבריו העידו עליו כאדם כן, ישיר, כריזמטי אך צנוע, אוהב אדם ואוהב חיים.
הם סיפרו על חיוכו הקבוע, על סקרנותו הבלתי נדלית ועל אמונתו כי תמיד אפשר להשתפר ולצמוח.
בשנת 2004 התגייס קיריל לצה”ל, נחוש לשרת כלוחם ביחידה מובחרת. לאחר שעבר בהצלחה את גיבושי יחידת 669, עבר ליחידת “עוקץ” כי רצה להיות לוחם. שם שילב את אהבתו לבעלי חיים עם שליחותו הצבאית, ונוצר קשר מיוחד בינו לבין כלבו מאקו. הוא הצטיין בשירותו, התקדם במהירות ונודע כלוחם אמיץ, מסור וחבר נאמן. מפקדיו התרשמו מאוד מנחישותו וממכתביו, בהם הביע רצון כן ועמוק לצאת לקורס קצינים “כדי להשפיע, לפקד ולחנך לחיים של ערכים”.
ב-1 בנובמבר 2006, במהלך מבצע “ענני סתיו” ברצועת עזה, נפל קיריל בקרב כשהוא בן עשרים ואחת בלבד. הוא נפל כלוחם אמיץ, מוביל את צוותו בגבורה, ונקבר בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. על מצבתו נחקקו מילותיו: “לא צריך לנסות צריך לעשות!” משפחתו וחבריו הנציחו את זכרו במעיין ששוקם ובספר לזכרו, בו תיארו אותו כאדם שהאיר כל מקום שנכנס אליו. קיריל הותיר אחריו מורשת של מצוינות, אהבת אדם ואמונה בטוב. חבריו מספרים כי דרכו ממשיכה לחיות בהם ברצון ללמוד, להאמין, ולחיות כל רגע במלואו בדיוק כפי שהוא עשה.