רב סרן בר (ברף) פלח ז״ל

עוד בצעירותו בר בלט בכריזמה שלו, ולאחר שהיה חניך במועדון הנוער של מתנ"ס "נאות הרצל", הצטרף כמדריך צעיר לצוות. כעבור שנתיים הדריך בקורס מד"צים (מדריכים צעירים). ייצג את שכונתו במועצת הנוער העירונית ודאג לצרכיה. "חוד החנית של השכונה", תיאר אותו רפי, מדריך מהמתנ"ס.

מנהיג טבעי, תמיד עטוף  בחברים.
בכל בעיה, בכל שמחה - בר היה הכתובת.
עוד מגיל צעיר דבק בו הכינוי “ברף”, שילוב של שמו עם שם המשפחה.

ברף, מלח הארץ, בורך באישיות מיוחדת, ביטחון עצמי, חוש הומור, חיוך רחב ועיניים טובות, ובלט כגבר חזק ועוצמתי פיזית ומנטלית אף שהיה גם רגיש מאוד. בצבא ומחוצה לו לקח על עצמו בשמחה כל משימה ומחויבות, ובקלות הצליח לגייס אנשים לכל מטרה. "הוא לא התאפק, לא היסס, תמיד היה ראשון בכל דבר, מיהר לרדוף אחרי אויביו", סיפר אחיו טל.

כשהיה בן 14 גילה את הים ואת הגלישה - ושם כבר היה ברור שהוא לא עוד גולש רגיל. הוא הפגין כישרון נדיר, עבר קורס מדריכי גלישה והתחיל להתנדב בעמותת “זיו נעורים”, ללמד נוער בסיכון. הגלישה הפכה בשבילו לדרך חיים.

לקראת הגיוס כיוון לשירות קרבי משמעותי והתקבל כלוחם ליחידת "עוקץ".

במהלך ההכשרה סווג על ידי מפקדיו כ"חיית שטח" ו"לוחם-על".
בר אהב את  השירות, וההחלטה לצאת לקורס קצינים היתה טבעית עבורו.

במהלך השירות ביחדה, ביצע בהצלחה תפקידים שונים, בהם מפקד פלוגת הכשרות, מפקד פלוגת מגן ומפקד פלוגת תקיפה.
על תפקידו כקצין אג"ם זכה לאות מצטיין קחצ"ר, ובתקופה זו זכתה היחידה באות "מצטיינת מבצעית" מהרמטכ"ל.

כמפקד מסור דאג לפקודיו באופן אישי, הקשיב להם, האמין בהם ושימש עבורם אב ואם. באחד מימי הזיכרון כתב לחייליו: "ביום הזיכרון אנחנו לומדים שיש דבר אחד גדול מהחיים עצמם. יש משהו שבשבילו אנחנו מוכנים להקריב את חיינו – מדינת ישראל. על כך אחשוב בעת הצפירה, בזמן שאעמוד עם כל עם ישראל בדומיה – אזכר בכל אותם גיבורים, אך לא ארכין את ראשי. ארים את ראשי למעלה במבט חד אל הדגל, בחזה מתוח, בגאווה".

בר אהב את החיים וידע לבלות. ידידתו מרי סיפרה עליו: "לימד אותי להחליף גלגל, לשתות צ'ייסר של 'שארטרז', להגן על עצמי, ניסה ללמד אותי לגלוש, אבל בעיקר לימד אותי לחיות את החיים בלי פחד, לנצל כל רגע בחיים ולהודות על מה שיש".

"כתפקיד חוץ", מונה בר לסגן מפקד סיירת נחל.

ביום י"ח באלול תשפ"ב  (14.9.2022), בעת שהלך בראש, וחתר למגע אל מול חוליית מחבלים סמוך למעבר "ג'למה" שבג'נין, ותו"כ חילופי אש מטווח קרוב עם המחבלים-  
נפל רב-סרן בר פלח.

בן שלושים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אם, שלושה אחים, שתי אחיות ובת זוג.

על מצבתו חקקו אוהביו את האמירה שבר נהג לומר על עצמו, משפט המסכם את אופיו המיוחד ואת אהבתו לעשייה: "איש גדול שעשה דברים גדולים, חי כמו נסיך ונלחם כמו אריה".

‍